נער האופניים

אמש צפיתי בהצגה המצוינת נער האופניים בתיאטרון החאן. עיבוד חדש ויפיפה של מאיה קפלן לספר הנפלא של אלי עמיר בבכורה ישראלית. הסיפור מתרחש אי שם בשנות החמישים של המאה הקודמת. נורי בן השש עשרה, יליד בגדאד, נשלח לבדו במצוות אביו אל ירושלים, כדי להשיג למשפחה דירת שיכון בעיר הבירה. הוא מתפרנס מחלוקת עיתונים ומשליחויות על אופניים במשרד ראש הממשלה, ומנסה להתערות בארץ החדשה, תוך שהוא חולם על חיים אחרים.

צילום: משה נחומוביץ

הסיפור המרגש על הנער העולה, שנקרע בין שתי העולמות, החדש שנפתח בפניו עם עליית הנוער לקיבוץ, בו הוא לומד מה זה להיות הצבר, עובד האדמה עם מכנסי החאקי הקצרות והרצון להתגייס לצנחנים ולהיות מלח הארץ, לעומת העולם הישן ממנו הוא ומשפחתו עלו, תרבות מזרחית של יהודים שעלו ממדינות ערב עם ערך עליון למשפחה ולמסורת.

צילום: משה נחומוביץ

המאבק של האב שילדיו ילמדו ויגיעו לאוניברסיטה ויהיו משכילים ויצליחו במדינה החדשה יחד עם המאבק הבלתי פוסק של הנער נורי וההתמודדות שלו מול הבירוקרטיה והגזענות אותם הוא ומשפחתו עוברים רק בשל מוצאם וללא קשר ליכולות שלהם, היא כאב שלמרות שחלפו 70 שנה מאותה התקופה, עדיין צורבת ובימים קשים אלה שהמדינה עוברת, עדיין מהדהדים אותם הקולות על אפליה ועל יחס שונה למגזרים ולעדות שונות בחברה שלנו. בשל חשיבות ההצגה בעיניי הבאתי את ביתי שירה בת ה-14 לצפות בה ושמחתי לראות בקהל גם קבוצה של בני נוער נוספים שהגיעו לצפות וללמוד על שנותיה הראשונות של המדינה, על קשיי העלייה שהיו לכול מי שעלה ולא משנה מאיפה ובאות לידי ביטוי בהצגה.

צילום: משה נחומוביץ

הבימוי והביצוע של להקת שחקני החאן היא יוצאת מן הכלל ומאוד מרגשת. הצגה איכותית נוספת, שמתאימה לתיאטרון החאן, שלא מתפשר על איכות. אם עדיין לא צפיתם בנער האופניים אז ממליצה לכם לא לפספס אותה כי היא באמת נפלאה.

כרטיסים באתר תיאטרון החאן