קולנוע ישראלי 2023

אתמול ציינו את יום הקולנוע הישראלי. הקולנוע בארץ בשנים האחרונות מספק לנו סיבה טובה לצאת מהבית, להגיע לאולמות ולחגוג יצירה עשירה מגוונת ובעיקר מקורית. קבלו מספר המלצות לסרטים שראיתי לאחרונה הראשון והכי מומלץ 7 ברכות שאף זכה השנה בטקס פרסי אופיר כסרט הטוב של השנה והיה מועמד ללא פחות מ- 12 מועמדויות שאת רובם (10) גם לקח. סרטה של אילת מנחמני תסריט של אלינור סלע ורמונד אמסלם השחקנית המגלמת בכישרון עצום את הדמות הראשית בדמותה של מרי. כל כך הרבה ביקורות נכתבו עליו בימים האחרונים וכולם בלי יוצא מן הכלל שיבחו אותו ומצאו שהוא הכי ראוי להיות הסרט הטוב של השנה ולייצג אותנו בטקס האוסקר. סיפור מרגש שמתרחש במהלך שבעת ימי הברכות שלאחר החתונה במרכז הסיפור מרי הכלה שחוגגת בכל ערב יחד עם בעלה הטרי בבית אחר של בני משפחתה המרוקאית. בכל ערב בין הצהלולים, האוכל המשובח, הפיוטים והשמחה צף ועולה כאב גדול מהעבר שאם המשפחה נתנה לאחותה העקרה לגדל את מרי כדי להציל את נישואיה. מרתק לגלות שזה היה קיים במשפחות מרוקאיות שמתוך סולידריות והתחשבות נתנו לנשים העקרות במשפחה ילד שיוכלו לגדל אותו. הכאב הגדול של שתי האחיות האימהות ושל מרי הבת שמרגישה שננטשה על ידי הוריה ואחיה שהם מצידם בטוחים שעשו עבורה את הטוב ביותר כי היא חייה בצרפת ויצאה משכילה ובעלת אמצעים שלא הצליחו להשיג אחיה ואחיותיה שגדלו כאן בארץ סיפור כואב נוסף על מחקרים המצביעים על הפער הניכר של מי שממרוקו הגיע לצרפת וקנדה לעומת העולים שעלו לכאן... סרט שנוגע בכאב גדול ומתובל בהרבה אהבה, שמחה, יופי, צבע, טעם ואפילו ריח שאפשר לדמיין דרך המסך וכל כך מאפיינים את העדה המרוקאית. התרגשתי, צחקתי, שרתי וכמובן שגם בכיתי לכו לראות כי זה סרט נפלא ואני מתפללת שיזכה באוסקר כי זה סרט שהולך להכנס ללב של כי מי שיצפה בו.

עוד סרט על העדה הכי שמחה ויפה במסורת שלה- המרוקאים שזכה להצלחה גדולה הקיץ הוא סרטו של שלום אסייג ההילולה קומדיה בסטייל הסדרה המצליחה שלו שנות ה-80 וה-90. סרט ששבר שיאים והביא לקולנוע מעל 600 אלף צופים וזה לפני הנתונים מאתמול... הסרט שמתרחש בסיום מלחמת המפרץ ובמרכזו חלום שאב המשפחה חולם שסבא שלו אומר לו שכולם צריכים להגיע השנה להילולה של הבבא סאלי בנתיבות ואם לא מישהו ימות. האב חדור האמונה דואג לארגן הסעה לכל בני המשפחה ואנשי השכונה רק שבמקום להגיע לנתיבות הם מוצאים את עצמם בעזה. אגב פעם נתיבות הייתה עזתה וכשאימי הייתה עולה חדשה זה כמעט קרה לה שהגיעה לעזה במקום לנתיבות ורק ערנות של נהג אגד הצילה את חייה כי בחיים שלא כמו בסרט זה בטוח לא היה הופך לקומדיה... אבל המפגש בסרט בין היהודים לערבים דווקא כן היה טוב ואפילו נותן תקווה ובמיוחד בקטע שאם המשפחה ליליאן (אולין הגואל) עוזרת לערבייה ללדת וזה הזכיר לנו את הקשר הטוב שהיה במרוקו להורינו ולסבים והסבתות שלנו עם השכנים הערבים שהלוואי שהיו גם כאן אצלנו. הסרט כמובן נגמר כשמו בהילולה שמחה על קברו של ר ישראל אבוחצירה הלא הוא הבבא סלי בלאו בי.

לרוץ על החול סרטו של אדר שפרן הוא סרט שנותן מבט על השקופים ביותר בחברה שלנו ומביא את הסיפור של אומארי, פליט אריתראי המיועד לגירוש מישראל אחרי 5 שנים כשוטף כלים, בעזרת כישרון ריצה הוא מצליח ברגע האחרון לברוח בנתב"ג ומוצא את עצמו באולם מקבלי הפנים כשלפתע אוהדי מכבי נתניה תופסים אותו ובטוחים שהוא שחקן החיזוק הניגרי שאמור לנחות באותו היום. בין לילה, אומארי הופך מפליט לכוכב גדול. הוא לא יודע לשחק כדורגל בכלל, אבל בזכות החוכמה שלו והיכולת להתחבר ולרגש, הוא יצליח לשרוד, לעזור לקבוצה ואפילו למצוא אהבה. אך כשאומארי יחזור להיות פליט האם מישהו יעמוד לצידו? והאם, לראשונה בחייו הוא יוכל להפסיק לברוח? הנושא חשוב הוא חושף את הקושי הגדול של להיות פליט שחור בארץ ונותן את נקודת המבט שלהם כשהם מציבים מראה מול החברה הישראלית.

סרטים מומלצים נוספים שצפיתי בהם במהלך פסטיבל הקולנוע ירושלים הקיץ ושהשתתפו בתחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי הם: הפילגש סרטה של מעין ריף ובכיכובן של דאנה איבגי ואניה בוקשטיין מביא את סיפורה של אלה, עובדת כמלבישה בתיאטרון פרינג' ומנהלת רומן בן ארבע שנים עם אסף, מחזאי נשוי. כשהוא מת במפתיע, אלה מגיעה לשבעה ומוצאת שם נחמה. האירוח בחיק משפחתו של המאהב המנוח חושף אותה לעולם שעד כה היה חסום בפניה, אך הדברים מסתבכים כשהיא מתקרבת להוריו, לאחיו ובעיקר לאשתו – שכל אחד מהם, בדרכו, מאיים לחשוף את סודה. בינתיים, בתיאטרון, אף שכולם ידעו על הרומן, מצפים ממנה להמשיך כרגיל. אלה נדרשת לתפקד תחת הלחץ הגובר, ההצגה אמורה לעלות עוד שבוע והשמלה של השחקנית הראשית עדיין לא מוכנה. אלה מוצאת את עצמה מסתירה את הרומן עם אסף מפני בני משפחתו – ואת ביקוריה בשבעה מפני עובדי התיאטרון, בדרך לפיצוץ ידוע מראש. דאנה איבגי שחקנית מעולה שעושה כאן תפקיד נפלא מצחיק ועצוב בו זמנית... אניה בתפקיד האלמנה היפה והאצילית.

ביתי אהובתי סרטו של איתן גרין המביא את סיפורו של שמעון אלמן בן 70 (ששון גבאי) המגיע לביקור בפריס ומתגורר בבית של ביתו שנישואיה מתפרקים והוא כאב אוהב עושה את כל מה שביכולתו לעזור לה בשעתה הקשה. המפגש בין האב לבת מציף בשניהם רצונות שלא הכירו ותכונות שמצליחות להפתיע אותם.

העתיד סרטו של נעם קפלן. לדוקטור נורית בלוך (רמונד אמסלם) יש כמעט הכל בחיים – קריירה אקדמית מרשימה במסגרתה הצליחה לפתח דרך לחזות פיגועי טרור, בית יפה, זוגיות טובה, ותוכניות להביא ילד לעולם בהליך פונדקאות. כאשר צעירה פלסטינית בשם יאפא מוכיחה שהשיטה לחזות פיגועים לא מושלמת למרות הכל, נורית צריכה לפצח את אישיותה ולהבין מה השתבש.

הענקים של אי הפסחא סרטו של דובר קוסאשווילי שהביא לקולנוע את חתונה מאוחרת הבלתי נשכח מביא הפעם למסך סיפור על ילדות ונעורים. בעולם חדש, הפועל על פי חוקי העולם הישן, שני סיפורי אהבה נרקמים במקביל. זאזא, שחי בצל אביו ותחת מרותו הקשה, אוהב את זהבה. שניהם חיים בעולם פנטסטי שאליו הם מתחברים באמצעות איסוף קלפים על מקומות קסומים ורחוקים. מדיאה החיילת היפה חולמת לצאת ללימודי רפואה ברומניה. היא אוהבת את ואז'ה, הבריון השכונתי היפה והשרמנטי, שמנצל את חוקי העולם הישן ומנהגיו כדי למנוע ממדיאה את עצמאותה. את העולם הזה מנסה לנהל הסבא הססגוני, שנאבק על שימור חוקי הפטריארכיה בחברה המתקיימת כאי בודד בתוך ישראל החדשה. התמזגות התרבויות מתנפצת על חייהם של העולים ועל תרבותם הקסומה, שהולכת ונעלמת.

המשלחת סרטו של אסף סבן על משלחת נוער שיוצאת למסע בפולין. לקראת סוף התיכון יוצאים פריש, ניצן ועידו כחלק ממשלחת בית הספר למחנות הריכוז בפולין – המסע המסורתי שעוברים מדי שנה עשרות אלפי צעירות וצעירים ישראלים. שם, בשיאו של גיל ההתבגרות המטלטל ובין חבריהם לכתה, השלושה יתמודדו עם העבר ועם הזיכרון, אבל גם עם אהבות ראשונות, אחד עם השני, והזהות המתעצבת שלהם. "המשלחת" הוא סרטו החדש של אסף סבן ("בית בגליל"), דרמה מרתקת שמצליחה לספק הצצה נדירה, מרגשת ואף אירונית לאחת החוויות המשמעותיות בחייהם של רבים מבני הנוער הישראלים. בכיכובם של יואב בבלי, נעמי הררי ולייב לב לוין, הסרט נבחר להשתתף בפסטיבל ברלין היוקרתי, שם זכה לשבחים מהמבקרים והקהל כאחד.

דניאל אויערבאך סרטו של דניאל וולך שזכה במקום הראשון בפרס חג'ג' בפסטיבל הקולנוע ירושלים השנה. 12 שנים עברו מאז סרטו הראשון והמצליח של דניאל, רווק בן 48. המפיק והמשקיעים הולכים ומאבדים את סבלנותם, והוא הולך ומשתבלל בתוך עולם של רעיונות וטקסטים. מה שאמור היה להיות תסריט אישי על תהליך עזיבתו את הדת הופך למניפסט אובססיבי של מאות דפים ועשרות שעות של הקלטות על מכאובי הזהות היהודית והישראלית. דניאל נאחז בדירתו כבתוך מבצר, מתנתק מהעולם החיצון וכותב ומקליט את עצמו סביב השעון, על חשבון חייו האישיים. חבריו דואגים לו, המפיק שלו עוזב אותו, אהובתו נפרדת ממנו, לבעל הדירה נמאס ממנו. רק כשהחרב כבר ממש מונחת על צווארו הוא מצליח להרפות מהניסיון הנואש לשלוט בסיפור חייו.